פסק-דין בתיק ת"ק 9838-09-11

1.         בתביעה זו, טוען התובע כנגד מעשה רמאות שנהג כלפיו הנתבע בכך, שלאור בקשת הנתבע להעביר ביטוח הרכב לשימושו של התובע, שילם התובע לנתבע סך של 7,000 ש"ח  כאשר התברר לנתבע, שהביטוח כלל אינו בתוקף.

בנוסף לכך, העלה התובע טענות נוספות, אשר בגינן הוגשה תביעה זו לחייב הנתבע לשלם לו סך של 15,000 ש"ח - זאת מהטעמים הבאים:

א.          א)        ביום 9.5.11 ראה התובע מודעה בדבר מכירת רכב ובהמשך לכך התקשר טלפונית עם הנתבע, קבעו פגישה והנתבע הציג בפניו את נתוני הרכב.

בעת המו"מ אמר הנתבע לתובע, ששווי הרכב, כפי שמופיע במחירון הוא 86,000 ש"ח, אך הוא מוכן למכור אותו בסך של 72,000 ש"ח ואף הבטיח לעזור לו בהמשך.

לאור הבטחות הנתבע, הסכים התובע לרכוש את הרכב.

ב)         התובע שילם לנתבע את הסך של 72,000 ש"ח בסכומים, כפי שמפורטים בתביעה, בתוספת סך 7,000 ש"ח עבור ביטוח - זאת לאחר שהנתבע אמר לתובע שהיות והוא נהג חדש, ייקחו ממנו המון כסף עבור ביטוח, לכן ביקש הנתבע ליתן לידיו סך 7,000 ש"ח והוא ישאיר לו את הביטוח שלו.

ב.          א)        לאחר ביצוע העסקה ולאחר שהתובע התייעץ עם חברים, התעורר אצלו החשד בעניין הביטוח ובעקבות כך, החל התובע לברר אצל סוכן ביטוח ואז נודע לו שהנתבע ביטל את הביטוח.

לאחר שנודעה לתובע עובדה זו, פנה הוא אל הנתבע, אך הנתבע לא התייחס אליו ולאור התנהגות זו של הנתבע, פנה התובע למשטרה וגם טען שלא קיבל העתק זיכרון דברים.

לאור פנייה זו של התובע, פנה שוטר אל הנתבע והעיר לו גם על זיכרון הדברים ואז השיב הנתבע, שזיכרון הדברים נמצא בת.ד שלו והתובע יכול לבוא לקחתו.

התובע פנה אל הנתבע וביקש לקבל את המפתח הנוסף לרכב - אך המפתח לא ניתן לו.

ב)         התובע לקח את זיכרון הדברים וגילה שהוא מזויף, שכן היו בו פרטים שלא סוכמו בין הצדדים בעת הרכישה, דהיינו, היה רשום בזיכרון הדברים, שהתובע ידע שהרכב היה בבעלות חברה להשכרה ושמחירון הרכב הוא 77,000 ש"ח ולא 86,000 ש"ח כפי שנאמר בעת המו"מ. כמו כן, צוין שהתובע שילם רק 68,500 ש"ח כאשר בפועל שילם 72,000 ש"ח ועוד 7,000 ש"ח עבור הביטוח. התובע מצביע על עוד שינוי שמצא, שנכתב בזיכרון הדברים שהתובע שילם מקדמה בסך של 48,000 ש"ח, כאשר בפועל שילם 50,000 ש"ח ובזיכרון הדברים צוין שהביטוח יישאר לרשות התובע למספר ימים - דבר שאינו נכון.

ג.          התובע סבור, שעצם העובדה שהרכב היה רשום ע"ש חברת השכרה, יש להפחית 20% מהמחירון, קרי סך של 14,800 ש"ח ולכן תבע התובע לחייב הנתבע לשלם לו את הסך של 15,000 ש"ח.

2.         לתובע היה קושי לאתר את הנתבע, שכן ההזמנות שנשלחו לנתבע הוחזרו לבית המשפט ללא מסירה ולכן, נאלץ התובע לבצע מסירה אישית, עד שבסופו של יום התייצב הנתבע לדיון בבית המשפט ביום 22.7.12 מבלי להגיש כתב הגנה.

למרות שהתובע לא טרח להגיש כתב הגנה בטרם הדיון - אפשרתי לו להעלות את טענותיו מול טענות התובע.

3.          א.        הטענות אותן מעלה התובע כנגד הנתבע טענות קשות הן, שיש בהן גם טענת זיוף, גם טענת מרמה בכל הנוגע לקבלת הסכום של 7,000 ש"ח עבור ביטוח שלא ניתן בפועל וטענות נוספות אשר אינן תואמות את האמור בזיכרון דברים אשר צורף על ידי התובע לכתב התביעה, יען כי לטענת התובע, אין זיכרון דברים זה משקף את העסקה המציאותית.

טענות כאלה, המועלות על ידי התובע, היה על התובע להוכיח אותן, אך במהלך הדיון לא הצליח התובע להוכיח את טענת הזיוף וגם לא את טענת המרמה.

ב.         התובע טוען, שהנתבע ניצל את היותו עולה חדש מכר לו רכב שהיה בהשכרה מבלי להודיע לו על כך. דווקא בשל היותו של התובע עולה חדש, טוב היה עושה התובע אם היה נעזר במאן דהוא, אשר ישתתף עמו הן בעת רכישת הרכב, הן בשעת ניסוח זיכרון הדברים ובכל שלבי הקניה.

הנתבע מכחיש את טענותיו של התובע, הן את טענת הזיוף והן את טענת המרמה.

התובע אמנם התייעץ עם חבריו וגם עם סוכן ביטוח, ברם זה היה לאחר רכישת הרכב ומכל מקום, התובע לא הביא אף עד, אשר יכול לתמוך באחת מטענותיו אשר העלה נגד הנתבע בכתב התביעה.